גז"ד לאחים שהורשעו באינוס והתעללות באחותם

חל איסור פרסום על שם המתלוננת וכל פרט מזהה אחר הקשור בה (כולל שמות בני משפחתה, שמות הנאשמים ומקום מגוריהם).

השופט ד"ר קובי ורדי:

1.         ביום 15/7/07 ניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים בה נקבע כי הנאשם 1 שהיה קטין בן 13.5 בעת ביצוע העבירות ביצע עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של התעללות בקטין לפי סעיף 368 ג' רישא לחוק העונשין וכן הרשענו את אחיו, הנאשם 2, בעבירה של התעללות בקטין לפי סעיף 368 ג' רישא לחוק העונשין. (הנאשם 2 זוכה מעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין).

            העבירות בוצעו כלפי אחותם של המאשימים, המתלוננת ק' ילידת 25/12/93 ( להלן: "המתלוננת" או "ק'" או "הקטינה") בבית המשפחה בו התגוררו הנאשמים.

            הקטינה הועברה במהלך שנת 2001 ע"י רשויות הסעד למשפחתון בצפון הארץ ונהגה להגיע מפעם לפעם לביקורים בבית, בחופשות ובסופי שבוע.

            בחופשת הפסח במרץ 2002 התארחה הקטינה בבית וישנה בחדר הילדים במיטת תינוק. במהלך החופשות הנ"ל התעלל בה הנאשם 1 התעללות גופנית ונפשית בכך שמרח על גופה ופניה צואה וכן השתין עליה דרך סורגי המיטה בזמן שהיתה במיטתה. כן החדיר הנאשם 1 עפרון לאיבר מינה תוך כדי כך שהקטינה בוכה מכאב.

            הנאשם 2 הורשע בכך שבתאריך בלתי ידוע, כשהיתה הקטינה בכיתה א' או בסמוך לכך, התעלל בה גופנית ונפשית בכך שהשתין עליה פעם אחת בעת שהיתה במיטתה דרך סורגי המיטה.

2.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, ביקשה להרשיע את הנאשם 1 (שטרם הורשע מאחר והיה קטין בעת ביצוע העבירה ובהכרעת הדין נקבע בהתאם לסעיף 21 לחוק הנוער שביצע את העבירות) ולהשית עליו עונש של מאסר בפועל לא ממושך בהתחשב בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות ובנסיבות האישיות הקשות המשפחתיות כפי שעולה מדו"חות שירותי הרווחה ומהתסקירים. כן ביקשה להשית עונש מאסר בפועל גם על הנאשם 2.

ב"כ המאשימה הדגישה את מעשי ההתעללות הקשים של הנאשמים ובמיוחד הנאשם 1, שבוצעו בקטינה חסרת ישע תוך פגיעה פיזית ונפשית בה, ביזויה, השפלתה ופגיעה מינית בה (ע"י הנאשם 1) תוך גרימת כאבים לקטינה. כן הדגישה את המצב הקשה הפיזי והנפשי של הקטינה כעולה מתסקיר נפגעת עבירה שהוגש בעניינה.

3.         ב"כ הנאשם 1 ביקש להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם 1 שהוא כיום צעיר בן 19 שהיה בן 13.5 בזמן ביצוע העבירות, תוך התחשבות בעברו הפלילי "הנקי" (לנאשם 1 הרשעה בעבירה של איומים על העובדת הסוציאלית ב-5/02) ובזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד היום ושאם הנאשם היה נשפט בסמוך לעבירה היה נידון מן הסתם שלא למאסר. כן ביקש להתחשב בכך שהנאשם 1 גדל במשפחה חריגה ובעייתית ביותר וכדי לאפשר לו סיכוי להתחיל את חייו בצורה נורמטיבית.

4.         ב"כ הנאשם 2 ביקשה להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם 2, שהוא כיום בן 25, ללא עבר פלילי, למעט עבירות של העדר מן השירות ועבירת איומים ותקיפה מ-10/04 בה הורשע ב-12/05 ונידון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

כן ביקשה ב"כ הנאשם 2 להתחשב בכך שמדובר בעבירה "מינורית" חד פעמית בה הורשע ובכך שהנאשם 2 עובד קשה כל השנים למחייתו, למרות התנאים הקשים בהם גדל, ושהוא משלים את הבגרויות ולומד בבי"ס לטכנאי שירות (צורפו מסמכים).

5.         הנאשמים ממשיכים להכחיש את המעשים בהם הורשעו, טוענים לעלילה, לא שיתפו פעולה עם שירות המבחן ולאור זאת לא בא שירות המבחן בתסקירים שהוגשו בעניינם, בהמלצה טיפולית כלשהי.

6.         עפ"י תסקיר נפגעת עבירה שהוגש (מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו) עולה תמונה קשה ביותר לגבי המתלוננת הקטינה אחותם של הנאשמים, שהיתה בת כ-8-9 שנים בעת ביצוע העבירות והיא כיום כבת 14, שהוצאה מהבית בהיותה בת 8 בשנת 2001.

לאחר האירוע נשוא כתב האישום כנגד הנאשם 1 בחופשת הפסח 2002, כפי שעולה גם מהכרעת הדין, היא חזרה למשפחתון במצב מאוד מוזנח פיזית ורגשית כשהיא מכונסת בעצמה, לא מדברת ונראתה מאוד מפוחדת, סירבה לדבר, סירבה לאכול ולשתות, שכבה במיטה ולא דיברה.

            מאז החלה בתהליך של הסתגרות הולכת וגוברת מבחינה חברתית, תוך התפרצויות זעם ודכאונות. כן התחילה בהפסקה הדרגתית של אכילה עד שאושפזה בבית חולים כ-10 חודשים בין 5/06 ל-3/07 בעקבות התפתחות מחלת אנורקסיה, כשהיא מסרבת להבריא, אינה רוצה לחיות, עושה נסיונות לסיים את חייה ואומרת "שאין לה איש בעולם והיא צריכה למות".

            לאחרונה, חל שיפור הדרגתי במצבה. היא נמצאת במעקב פסיכיאטרי, היא מתפקדת כילדה צעירה מאוד, כשהיא במצב רגיש ופגיע מאוד וזקוקה למעקב צמוד והשגחה לאורך כל שעות היממה.

            הקטינה סובלת מחרדות ופחדים ואינה יכולה לתת אמון באיש, כך שהיא בודדה מאוד ויש לה סממנים של תסמונת פוסט טראומטית וביניהם פלשבקים מהעבר, כולל הפגיעה וסיוטי לילה וחרדות.

            היא כועסת על הנאשמים ולא רוצה לראותם לעולם.